מאחורי הדלתות הסגורות: הנשים שמנהלות את טהרת המשפחה בבית שמש.

בבוקר חורפי בבית שמש, פגשנו את לאה אשכנזי ושושנה ליכטמן, שתי נשים שנמצאות בלב פעילות המקוואות בעיר. שתיהן מגיעות עם ניסיון עשיר ורקע מגוון, המשלב מקצועיות ואמונה עמוקה.

לאה, מדריכת כלות ויועצת נישואין, שאת דרכה בתחום החלה בכלל כשהייתה צריכה להחליף את המנקה של המקוואות לאחר שזו יצאה לחופשת לידה, אחרי שלשה חודשים המנהלת שראתה את היכולות שנמצאות בה ביקשה ממנה ללמוד את התחום ולהיכנס לעבודה רשמית. כעת, לאה מפעילה את ניסיונה רב השנים כדי לפקח על שמונה מקוואות.

לצידה יושבת שושנה, אחות מוסמכת ומנהלת מרכז יום, מתנדבת בארגונים קהילתיים ומפקחת על שבעה מקוואות בעיר, את דרכה בתחום הטהרה החלה לפני יותר מ-20 שנה, כשעמדו לפתוח את 'מקווה ראובן', פנה הרב ספקטור זצ"ל וביקש ממנה להיות אחראית על המקווה. "היו לי אז ילדים קטנים ולא רציתי לעבוד בשעות הערב, אז ביקשתי מהרב להתנדב בחברא קדישא, וכך קרה. עם השנים, למדתי הלכות חציצות ואת תפקיד הבלנית יחד עם הרבנית ספקטור, עברתי הכשרות במכון פועה ובמרכז עדן. לאחר מכן התנדבתי כבלנית במשך כמה שנים, עד שנבחרתי לפקח על מקוואות העיר. אחרי שנים של התנדבות בתחום טהרת נפטרות, המעבר לעסוק בטהרת המשפחה היה עבורי חוויה מרגשת ומרעננת, איזון טוב בין טהרת הפרידה להתחדשות המשפחתית."

 

יחד, שושנה ולאה חולקות סיפורים מרתקים על עולמן ועל תפקידן הייחודי.

 

"יש לנו זכות גדולה בתפקיד הזה," אומרת שושנה "אנחנו מתפללות שלא תבוא שום תקלה תחת ידינו." הן מתארות את התפקיד כשליחות אמתית שדורשת לא רק ידע הלכתי אלא גם רגישות יוצאת דופן. "נשים מכל הסוגים והגוונים, בית שמש היא עיר מגוונת," מספרת לאה. "יש לנו אוכלוסייה שמגיעה מכל הזרמים והמסורות, ואנחנו צריכות למצוא את האיזון בין ההלכה לצרכים המיוחדים של כל אחת." לדבריה, יש נשים שמבקשות להישאר זמן רב בבור הטבילה לתפילה אישית, בעוד אחרות זקוקות לעזרה צמודה עקב מוגבלות או פחד ממים. האתגרים שמאחורי הקלעים והעבודה במקוואות דורשת זמינות מסביב לשעון, כולל בשבתות, חגים ואפילו בעתות מלחמה. "היו מקרים שנשים הגיעו מאוחר בליל שבת, ממש באמצע סעודת השבת," משתפת שושנה. "זה לא קל, אבל זו שליחות".

גם תקופת הקורונה הוסיפה אתגרים חדשים: "היינו צריכות להתאים את עצמנו להגבלות, לתאם תורים ולהגביר את תדירות החלפת המים," נזכרת לאה.

גם סיפורים מרגשים קורים במהלך הפעילות הקדושה "לא פעם מגיעות נשים שמספרות לנו שנושעו מברכות של הבלניות," אומרת שושנה בעיניים נוצצות. "יש משהו מיוחד במקווה, זו לא רק טבילה פיזית אלא חוויה רוחנית".

שושנה מבקשת לספר על מקרה מרגש ממלחמת 'התקומה': "בערב שהיו 2 אזעקות בבית שמש, הטובלות הגיעו באיחור ובפחד. לאחר חיבוק חם מהבלנית, תפילות ומילים של חיזוק, הטובלות סיפרו שיצאו עם חוויה של רוגע ואמונה"

בבית שמש פועלים כיום 15 מקוואות תחת ניהולה של המועצה הדתית. "המקוואות היום הם ברמה אחרת לגמרי," מסבירה לאה. "יש דגש על נגישות, ניקיון והידורים הלכתיים לכל קהילה וקהילה." למבקרות מוצעות גם מקוואות מותאמות לצרכים מיוחדים, עם צוות מיומן שדואג לכל פרט. "כל אישה שמגיעה צריכה להרגיש בנוח, בין אם זו נכות זמנית ובין אם קבועה," מציינת שושנה.

בימים אלו, מפקח מקרוב ירון לוי מנהל מחלקת המקוואות במועצה הדתית בבית שמש על שיפוץ מקווה 'לכיש' שעובר מתיחת פנים נרחבת ותהפוך את חווית הטבילה למזמינה, נוחה ויוקרתית, תוך הקפדה על הכשרות המחמירה ביותר.

ביוזמת המועצה הדתית בבית שמש בראשותו של הרב אלדד גדסי, שודרג לאחרונה האתר החדש של המועצה ובו בנוסף לכל המידע השימושי לכלל התושבים והתושבות, תוכלו למצוא כל המידע על מקוואות הנשים בבית שמש, שעות הפתיחה, שירותים מיוחדים ואפילו את מספרי הפלאפון האישיים של הבלניות והמפקחות "אנחנו שואפות להיות זמינות לכל פנייה," אומרת לאה. "הטלפונים שלנו פתוחים כדי לשמוע ולהשתפר."

מבעד לדלתות המקוואות בבית שמש, פועלות נשים מסורות שמנהלות מערכת מורכבת של טהרה ושירותים, תוך הקפדה על הלכה, רגישות ונגישות. במהלך עבודתן הן מתמודדת עם אתגרים, שגם מביאים רגעים מרגשים וסיפורים של תקווה ואמונה.

בקרוב כך מבטיחים במשרדי המועצה הדתית ייפתחו מקוואות נוספים בעיר, שיבטיחו שכל אישה תוכל למצוא מענה הולם לצרכיה, בעזרת הצוות המסור והמקצועי שמוביל את בית שמש להיות עיר מובילה, גם בתחום הטהרה.