עירוב

בדיקת העירוב של בית שמש

 מובא בשו"ת הר הכרמל או"ח ס' י"ח:
"העיקר שייבדק העירוב קודם השבת, קודם הצרכת העירוב, באם לא יבדוק עתה, לא יבוא לידי בדיקה לעולם ואם כן אם בדק ביום ערב שבת קודש בבוקר, שפיר מהני(זה מועיל)
והוא הדין כשחל יום טוב בערב שבת ובדק קודם יום טוב (יום חמישי), כדי להתיר  הטלטול (ביום טוב) גם שלא לצורך כלל, דאין צריך לחזור ולבדוק קודם השבת, משום שכבר עבר יום ראשון ודו"ק.
ולפי זה הוא הדין, אם בדק ביום חמישי או אפילו קודם לזה, באיזה יום אחר שבת העבר, דמהני (שמועיל), אבל מכל מקום במקום דשכיח (שמצוי) ביותר שיפסק העירוב בוודאי צריך שלא להסיח דעתו מעליו ויבדוק קודם השבת ממש, והכל לפי הענין." 
אכן כל העירוב של בית-שמש נבדק כל יום שישי על ידי הרב דן אלימי ור' דוד שטרית בפיקוחי והם מתקנים כל מה שדרוש תיקון ו"במקומות ששכיח ביותר שיפסק העירוב", כגון באתרי בניה שעוד עובדים ביום שישי בצהרים נבדק העירוב שנית סמוך לשבת ומתוקן מה שצריך תיקון. נוסף לכך נעשים תיקונים קבועים באמצע השבוע , כגון העמדת עמודי עירוב חדשים או החלפתם וכו'.  

לסיכום

העירוב של בית-שמש בודקים ומתקנים כל יום שישי.

עירוב חצרות עירוני של בית-שמש

כותב השלחן ערוך או"ח ס' שפ"ה, ס' ג':"ישראל מומר...לחלל שבת בפרהסיא אפילו אינו מחללו אלא באיסור דרבנן, הרי הוא כעכו"ם."
ומפרש שם במשנה ברורה ס"ק ה':"הרי הוא כעכו"ם – רוצה לומר לענין זה שאינו מועיל שוב ביטול רשות אלא דווקא שכירות."
וכיצד עושים שכירות? כותב השלחן ערוך או"ח ס' שצ"א, סע' א': "כשיש שתי חצרות של בתי ישראל בעיר צריכים לשכור מכל חצר וחצר של אינו יהודי ואין מספיק במה שישכור משר העיר."
בב"י הביא את תשובת הריב"ש ס' תכ"ז בנידון (ע' כף החיים שם ס"ק ט"ז), המחלק בין בתי העכו"ם הפרטיים (ה"ה ליהודי מחלל שבת כדלעיל) שבזה אינו מועיל שכירות מהשר לבין שכירות שטחי הציבור כמבוי  שבזה מועיל שכירות מהשר לטלטל בהם.
וזה לשון הרמ"א: "וי"א דוקא לענין להוציא ולהכניס לרשות אינו יהודי, אבל לטלטל במבוי יכול לשכור מן השר שהרי דרך המבוי הוא של השר ויכול לסלק כל האינם יהודים שם (וה"ה היהודים המחללים שבת בפרהסיה)." אמנם השלחן ערוך כותב שם בהמשך שלא רק שכירות מהשר מועיל לשטחי הציבור אלא גם לבתים וחצרות הפרטיים של האינם יהודים (או לאלה שדינם כאינם יהודים לענין עירוב חצרות, כגון מחללי שבת בפרהסיה) וזה לשון השלחן ערוך:" ואז מותר לטלטל בכל העיר וגם בחצרות של האינם יהודים דנעשית כל העיר כחצר אחת."
וכותב הערוך השלחן שם בסע' ד' שכוונת השלחן ערוך שיש לשכור משר העיר, דהיינו מראש העיר ולא ממפקד המשטרה: "יש בכל עיר ועיר פקודות (פקידים) שמעיינין בעניני העיר ובכל צרכיה וע"פ פקודתם נעשים בבניני הבתים והחצרות והם הבעלים של השווקים והרחובות, יכולים לשכור מהראש של פקודת העיר (ראש העיר), אבל לבתי משפט או לבית השוטרים אין שייך ענין זה."
דוגמה לכך הוא שלאחרונה נכנסנו פקידי העיר בכל חצר והדביקו מספרים חדשים על הבתים בלי לבקש רשות במפורש מבעלי הבתים וכן נכנסים לחצרות הפרטיים לצורך בדיקת צריכת מים ומדידות השטח לצורכי תשלום ארנונה. זה לא דומה למשטרה שצריך צו בית-משפט כדי לעשות חיפוש וכדומה בחצר ובבית פרטי.
וכן נוהג בערי ישראל וכן כאן בכל ערב פסח רב העיר, הרה"ג שמעון ביטון שליט"א שוכר מראש העיר את רשות (שטח) העיר.

לסיכום:
לצורך עירוב חצרות, יש לשכור מראש העיר את שטח העיר (שכולל גם חצרות בתים של אינם יהודים ויהודים מחללי שבת בפרהסיה) וכך נוהג כאן מידי שנה בערב פסח רב העיר, הרה"ג שמעון ביטון שליט"א לשכור מראש העיר את רשות (שטח) העיר בית-שמש.