סידור קידושין
הצורך ברב לסידור קידושין
ישנה תקנה לערוך את הקידושין במעמד רב שהוא 'מסדר הקידושין'. והטעם לכך הוא, כדי שימצא שם אדם שיוכל לפקח ולראות שהקידושין מתנהלים כהלכה, וכדי שלא יהיו אחר כך ספקות לגבי כשרות הקידושין. ולדעת בעל הכנסת יחזקאל (סי' ע"ב) כבר בתקופת התלמוד היו נוהגים לערוך את הקידושין במעמד רב 'מסדר קידושין', ויש אחרים הסוברים שרק מאוחר יותר, בתקופת הראשונים, התקינו לקדש בפני רב 'מסדר קידושין' (עפ"י תשובות הרמב"ם קנ"ו).
בתלמוד מסכת קידושין (קידושין י', א') מובאת מימרא של רב יהודה בשם שמואל שאמר: "כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם". כלומר באו חכמים והזהירו, הואיל ונושא הקידושין והגרושין גורלי למעמדם של בני הזוג וילדיהם, אסור שאדם שאינו בקיא בכל פרטי ההלכה, יפסוק הלכה בשאלות שמתעוררות בנושאי הנישואין והגרושין. מכאן יש ללמוד שאף עורך הקידושין, צריך להיות בקיא בפרטי ההלכות הקשורות לקידושין. ראשית, עליו לבדוק אם בני הזוג כשרים להנשא ביניהם, שמא אחד מהם ממזר שאסור לו להנשא, או שאחד מהם כבר נשוי שאסור לו להתחתן קודם שיתגרש מבן זוגו הראשון. ואם הם אינם מוכרים, עליהם להביא עדים שאכן הם פנויים וכשרים להנשא. וכיום עורכים בדרך כלל את הברור הזה, הרבנים נציגי המועצה הדתית שממונים על רישום הנישואין, אולם ראוי שגם הרב 'מסדר הקידושין' יוודא שאכן בני הזוג כשרים להנשא. וכמובן, על 'מסדר הקידושין' להיות בקיא בפרטי הלכות הקידושין והחופה, כדי שיוכל לסדר את הקידושין על פי כללי ההלכה, ללא ספקות וחששות.
ראוי להמליץ להעדיף תמיד את הרב המקומי מכמה סיבות
ראשית משום שחשוב שיווצר קשר קבוע בין בני הקהילה והרב שנמצא בשכנותם, וקשר זה נוצר גם על ידי השתתפותו בחתונות המשפחתיות. אבל כשלוקחים רב שהתפרסם בהופעה חיצונית נאה בחתונות, כמעט ברור שלא ישאר שום קשר בין בני המשפחה לרב, וחבל מאוד על כך.
בנוסף לכך, רב נמדד על פי רמתו הרוחנית והמוסרית ולא על פי כשרון המשחק וההופעה שלו, ולא תמיד מי שהתפרסם בהופעה חיצונית נאה הוא אכן הרב הגדול והמתאים יותר לעריכת החופה.